היי חברים יקרים ,

תודה לכל מי שהגיע לכנס האחרון בנושא בידוד תרמי
מצרף לכם כאן את ההקלטה של הכנס ובנוסף את השאלות שנשאלו על ידי החברים השונים .
עקב הביקוש נערוך כנס נוסף אז תישארו קרובים באתר , בקבוצות ובערוץ.
תודה לכל המומחים הנפלאים !!!!
אתם יותר ממוזמנים לפנות למומחים שהיו כאן , קהילת בונים בית מקבלים יותר !!!!
פשוט תפנו ותגידו שאתם מבונים בית !

המומחים:

מומי עזרא – מומחה בידוד בלוקל רביד – 0546733904
דני ברנט – מפקח בניה 0504667320
בן סספורטס – קבלן מפתח 0584400558
שמעון חסון – מומחה אלומיניום 0505263623

תוכלו לקרוא כאן למטה את תשובותיי ותשובות המומחים לשאלות שנשאלו בכנס

תודה למומחים על המענה לתשובות , אתם אלופים !

וכנל לכם קהילה יקרה !

 

טמפלט (1) (1) (1)

התקן שדן בבידוד אקוסטי של קירות ותקרות בין חללי דירה אחת ליתר חללי הבניין הוא תקן ישראלי ת"י 1004 חלק 1. התקן מתייחס  לשני סוגי רעשים:

  • קול נישא באוויר שהוא הרעש שמתפשט באוויר מנקודת ייצורו, נישא באוויר ופוגע בקירות, חוצה אותם ועובר לחלל שמצדם השני. בבניה ברכיבים מסיביים, כבלוקים במשקלים של מעל 750 ק"ג למ"ק או יציקת בטונים רגילים, הטיפול ברעש זה יחסית פשוט. מסתם הגבוהה יחסית של בלוקים אלה בולמת  את מעבר הרעש.  הכלל הוא שככול שהקיר כבד יותר כך הוא מבודד מרעש טוב יותר. ההתנגדות למעבר הקול הנישא באוויר גדלה בצורה לוגריתמית ככול שהקיר כבד יותר.
  • קול הולם שהוא רעש הנובע ממגע ישיר של מקור הקול (גרירת כיסא, נעלי עקב וכו') עם רצפת המבנה, עובר דרכה כלפי מטה ונשמע בחלל התחתון. (השאלה התמקדה בסוג זה של רעש). ההגדלת המסה אינה פתרון מתאים להפחתת מעבר קול הולם. כדי להגביר את ההתנגדות לסוג זה של רעש יש הוסיף שכבת חומר היודעת לבולמו. שיטות נפוצות הקיימות היום בישראל כוללות לפחות שלושה סוגי חומרים:
  • שימוש בשכבת חצץ בולע רעש במקום בחול או חצץ רגיל מתחת לריצוף, לדוגמה חצץ פומיס. יתרונה של השיטה בהגדלה משמעותית של ההתנגדות למעבר רעש ובנוסף תרומה לבידוד התרמי.
  • פריסת לוחות בולעי רעש לפני שכבת החצץ/החול שמתחת לריצוף, לדוגמה לוחות פלציב.
  • מריחת משחה בולעת רעש תחת לשכבת החצץ/החול שמתחת לריצוף, לדוגמה משחת תרמוסטפ מבית תרמוקיר.

מיקום שכבת הבידוד לא משנה את ההתנגדות התרמית הכוללת של הקיר אבל ישנה בצורה קיצונית את המסה התרמית של הקיר וקבוע הזמן שלו, ויותר מכך את עמידותו באש במקרה של שריפות.

 

בידוד במרכז הקיר בין שתי שכבות בטון או במרכז בלוקים

יתרונות:

  • לרוב, בידוד תרמי גבוה בהרבה ביחס לנדרש בתקינה
  • בידוד אקוסטי פנטסטי
  • מסה תרמית מעולה לתנאי ישראל, גם בקיץ וגם בחורף
  • הגנה מלאה מאש על חומרי הבידוד
  • שמירת על תכונות חומר הבידוד הרגיש לאורך כל חיי המבנה
  • שמירה מעולה על תכונות "הנשימה" של הקיר
  • קל לטפל בגשרים תרמיים שבקיר
  • אפשרות עיגון פשוטה ונוחה משני צידי הקיר
  • בלאי ותחזוקה אפסיים לאורך חיי המבנה

חסרונות:

  • במקרה של קירות יצוקים, מורכבות יתר בבניה – חסרון לא קיים במקרה של בלוקים

 

בידוד תרמי בצידו הפנימי של הקיר

יתרונות:

  • קל ליישום
  • קל לקבל התנגדות תרמית אופיינית נדרשת ברמה תקנית

חסרונות:

  • קושי רב לטפל בגשרים תרמיים בקיר
  • מסה תרמית נמוכה מאוד יחסית לשיטות האחרות
  • רגישות גבוהה לאש בשימוש בחומרי בידוד הרגישים לאש
  • במקרה של שכבות בידוד חלשות, צורך בהגנה עליהן
  • נדרשת תחזוקה רבה יחסית לאורך השנים

 

בידוד תרמי בצידו החיצוני של הקיר

יתרונות:

  • קל לקבל התנגדות תרמית אופיינית נדרשת ברמה תקנית
  • מניעה של גשרים תרמיים לחלוטין
  • מסה תרמית גבוהה

חסרונות:

  • מסה תרמית נמוכה מאוד יחסית לשיטות האחרות
  • רגישות גבוהה ביותר לאש בשימוש בחומרי בידוד הרגישים לאש
  • חובה להגן על שכבות הבידוד ממפגעים חיצוניים
  • קשה יחסית ליישום ולתחזוקה

 

בתנאי ישראל אפקטיבי מאוד הבידוד התרמי המרכזי, אחריו החיצוני והפחות מתאים מכולם הוא הבידוד הפנימי.

התקן שדן בבידוד אקוסטי של קירות ותקרות בין חללי דירה אחת ליתר חללי הבניין הוא תקן ישראלי ת"י 1004 חלק 1.  התקן מתייחס גם לרעש העובר בקירות המכונה קול נישא באוויר. רעש זה מתפשט באוויר מנקודת ייצורו, נישא באוויר ופוגע בקירות, חוצה אותם ועובר לחלל שמצדם השני.

 

הדרישה התקנית היא להפחתת רעש ברמה של 48 דציבל.

 

בבניה ברכיבים מסיביים, כבלוקים בעלי מסה מספקת של מעל 750 ק"ג למ"ק או יציקת בטונים,  הטיפול ברעש זה יחסית פשוט. המסה שלהם פשוט בולמת את מעבר הרעש. הכלל הוא ששימוש ברכיבים כבדים יותר מספק בידוד טוב יותר מרעש. ההתנגדות למעבר הקול הנישא באוויר גדלה בצורה לוגריתמית ככול שהקיר כבד יותר.

התנגדות תרמית

התנגדות תרמית היא תכונתו של חומר להתנגד למעבר חום דרכו. מסומלת בתקינה באות r ומבטאת את יכולת החומר לעכב מעבר חום דרכו. ככול שההתנגדות התרמית גבוהה יותר כך יש לחומר תכונות תרמיות טובות יותר.

ההתנגדות התרמית היא פרמטר שמשפיע על הנוחות התרמית בבית, על מניעת תופעות עובש ועל חיסכון באנרגיה. בתקן 1045 הדן בנושא התרמי נקבע גודל ההתנגדות התרמית הנדרשת על פי שלושה פרמטרים:

  • האזור התרמי בו נבנה המבנה (א, ב, ג, או ד)
  • יעוד המבנה (מגורים, חינוך, בית חולים וכו')
  • מסת הקיר על כל שכבותיו

 

כאשר המסה למ"ר קיר גבוהה אפשר להפחית בהתנגדות התרמית הנדרשת.

להלן שתי דוגמות להמחשה:

  • בית ישן מאוד בעל קירות מסיביים ועבים במיוחד. משקל הקיר הוא כל כך גבוה שניתן להסתפק בהתנגדות תרמית קטנה יחסית לשם קבלת נוחות תרמית טובה.
  • מבנה מודרני קל, כקרוון, שקירותיו בנויים משכבת קלקר מוגנת בפח חיצוני ולוח גבס פנימי. במבנה זה בעל המסה הנמוכה הנוחות התרמית תושג רק בעזרת מערכות מיזוג אוויר יקרות ובזבזניות.

 

התקינה לבידוד תרמי מתייחסת לכך, והדרישה להתנגדות תרמית גבוהה יותר עבור קירות קלים ביחס לנדרש מקירות כבדים.

 

מסה תרמית

גם מסה תרמית היא תכונה של חומר. היא מייצגת את תכונת אגירת החום של החומר. לרוב, המסה התרמית תלויה בצפיפות החומר וככול שהצפיפות גבוהה יותר גבוהה יותר גם המסה התרמית.

תכונת ההתנגדות התרמית קובעת את מעבר שטף החום דרך החומר ואילו המסה התרמית מבטאת את קליטת החום בחומר ושינוי הטמפרטורה שלו כתוצאה מכך.

להלן טבלה שהוכנה על ידי בלוקל רביד על בסיס התקינה הישראלית, המראה את ההתנגדות התרמית הנדרשת על פי משקל הקיר והאזור התרמי. שימו לב שככל שהמסה עולה הדרישה להתנגדות התרמית יורדת.

ממ"ד תקני שנבנה על-פי התקינה הישראלית מתאים לשמש כחדר מגורים. בעבר היו חששות לגבי הצטברות בממ"ד של גז ראדון שמקורו בקירות הבטון שלו. חששות אלה הוסרו לאחר שהנושא נחקר ונבדק  על-ידי מיטב החוקרים בישראל, ולאחר שנמצא שהצטברות גז הראדון בממ"דים אפסית. גם כאשר הממ"ד סגור כמות גז הראדון שיכול להצטבר בו אפסית ורובו יתפוגג כאשר הממ"ד יפתח.

 

התקן התרמי החדש, ת"י 1045, התחשב באפשרות שהממ"ד ישמש כחדר מגורים ולכן הדרישות התרמיות לממ"ד זהות לדרישות התרמיות של חדרי השינה במבנה. יש לעמוד בדרישות המופיעות בתקן, כלומר לספק התנגדות תרמית תקנית מינימלית נדרשת. מכיוון שלקירות הבטון של הממ"ד התנגדות תרמית לא מספקת יש להגדיל אותה בעזרת שכבות חיפוי תרמיות נוספות.

תקציב זו התמחות , לצערי לא מעט בשוק אין להם את הידע הנ"ל.
תקציב יכולים להכין מפקח בניה/מהנדס . אנו בבונים בית מבצעים תקציבים רבים בכל חודש וזו ההתמחות שלנו יחד עם תוכנות וידע מהמובילים בשוק . מוזמנים לפנות אלינו כאן ונסייע בשמחה

מקלחת היא "חדר רטוב". בחדרים רטובים יש לרוב סיכוי גבוה יותר להצטברות רטיבות על פני הקירות שעלולה להיספג לתוכם ו/או להצטבר על פניהם. רטיבות זאת יכולה מצד אחד להקטין את ההתנגדות התרמית ומצד שני ליצר בית גידול נוח לעובש.  לכן רצוי שהקירות יהיו פחות סופגים, לדוגמה מחופים בקרמיקה, ויותר מבודדים.

 

שאיבת אוויר מהמקלחת יכולה לעזור, אבל צריך לזכור שבחורף הוצאת אוויר חם מהמקלחת מפחיתה את נוחות המשתמשים. מומלץ לאוורר מקלחות אחרי השימוש בהן.

עדיף לבנות בבלוק שנותן לבדו את ההתנגדות התרמית הנדרשת מאשר לקחת בלוק פשוט ולהוסיף עליו שכבת בידוד נוספת.

 

יש לזכור ששכבות בידוד חיצוניות עשויות ברובן מחומרים פלסטיים מותפחים או מצמרים לסוגיהם. חומרים פלסטיים תפוחים כמו קלקר רגישים לאש אם שכבות ההגנה החיצוניות עליהן לא מספיק עמידות לאש.

 

טיח רגיל על קלקר מספק הגנה קצרת טווח בלבד. יותר מכך, שטחים גדולים של קלקר חיצוני מחייבים על פי התקינה זיון ברשת מתכת, ונדגיש כי זו חייבת להיות מתכת, שמעוגנת כל 30 ס"מ. פתרון יקר.

 

חומרי בידוד מצמרים שונים רגישים מאוד לרטיבות. חומרים אלו צריכים להישאר בקיר ולתרום לבידוד לאורך כל חיי המבנה. האם יעמדו במשימה זו בהתחשב ברמת הביצוע הנפוצה בישראל?

עלות כלל הבלוקים בבית מהווה לרוב 1.5-2.5% מעלות הבנייה. המשמעות היא שבנייה בבלוק איכותי יותר שמחירו לדוגמה גבוה ב-25% מייקרת את הבנייה בכ- 0.5% בלבד, כלומר בכ-4000 ₪. גם במעבר לבלוקים האיכותיים ביותר, כדוגמת בלוק על דור 3 של בלוקל רביד, התוספת לבית צמוד קרקע אינה גדולה, כ-6000-8000 ₪ בלבד. תוספת מחיר זאת בטלה בשישים לעומת היתרונות הרבים שיתקבלו עקב השימוש בבלוק איכותי, בהן:

  • נוחות תרמית גבוהה יותר
  • נוחות אקוסטית גבוהה יותר
  • בלאי ותחזוקה נמוכים יותר
  • עמידות גבוהה יותר בשריפות
  • ועוד….

צריך לזכור שאת מעטפת הבית לא מחליפים במשך כל חיי מבנה, בעוד שרכיבים אחרים בבית ניתנים להחלפה ואף מוחלפים מספר פעמים בתקופה זאת.

המוצר המכונה בשאלה "טיח אקוסטי" לא מוכר לנו כמוצר למניעת מעבר קול נישא באוויר. יש טייחים אקוסטיים שנועדו לבלוע קול במטרה לשפר את האקוסטיקה של חלל הפנים על-ידי מניעת הדהוד. טייחים אלה נועדו בעיקר לציפוי פנימי של תקרות במבנים גדולים כמו מבני חינוך, אולמות ספורט, מקלטים דו-תכליתיים, מרכזי קניות ואולמות. השימוש בהם לציפוי קירות פחות נפוץ בשל חוזקם הנמוך יחסית.

 

על פי האמור לעיל ואם אכן טיח אקוסטי נועד לבליעת קול, אנו מעריכים שאין יתרון ליישום טיח כזה בקיר משותף.

ראשית תוכלו להירשם כאן לערוץ לליווי בניה מתקדמת ולעקוב , תוכלו להתחיל עם הסרטון הזה
https://www.youtube.com/watch?v=QXgI3CR9BWs

בנוגע לשאלתך יעלה סרטון מיוחד על כך ממש בקרוב .

וכעת נשאלת ראשית השאלה מה זאת "בנייה מתקדמת"?

  • האם הכוונה לבנייה קלה?
  • אולי לבנייה מהירה?
  • אולי לבנייה מדויקת?
  • אולי בנייה בשיטות חדשנית?
  • אולי בנייה שונה מבנייה קונבנציונאלית?
  • ואולי זאת הגדרה שיווקית בלבד ומדובר בשיטת בניה רגילה.

כבר בשאלה נראה שהשואל מבין שיש ב"בנייה  המתקדמת" בעיה אקוסטית הדורשת פתרון. מדוע?

  • כי אין מספיק מסה?
  • כי יתכן וחומרי בידוד צמריים בליבת הקיר יזדקנו עם הזמן ו/או יספגו לחות ו/או יזדהמו?
  • ועוד כהנה וכהנה שאלות.

אנו בבלוקל מאמינים שהבנייה "בבלוקים איכותיים" היא התשובה להגדרה "בנייה מתקדמת". בנייה בבלוקים אלה מבטיחה מענה מיטבי בתכונות הבאות:

  • ראשית בבידוד האקוסטי, אין כלל צורך בחיפוש פתרונות. האקוסטיקה מתקבלת בהם באופן טבעי. מתקדם?
  • בבידוד התרמי, התכונה טבעית בהם. מתקדם?
  • בחוזק המכני והמבני, הם חזקים ומבניים. מתקדם?
  • בדיוק, בגמישות האדריכלית, באפשרות שילוב בחומרי ורכיבי בנייה. מתקדם?
  • בתקניות השיטה, בתקניות המוצר, בניסיון המצטבר. מתקדם?
  • ועוד…

אם כוונת השואל ל"בנייה קלה", אנו לא מכירים פתרון שיישמר לאורך חיי המבנה פרט לרעיון לבנות הרחק ממקור הרעשים.

נזכיר כי הדרישה בארץ לבידוד אקוסטי היא רק לקירות שבין הדירות. אין דרישה לקירות החוץ ולא בטוח כאמור שיש פתרונות איכותיים יציבים לקירות גלים.

הדירוג שלנו (בונים בית) הינו כזה שלא ניתן באמת לתת "ציון" לכל שיטת בניה כיוון שלכל שיטה יש את היתרונות והחסרונות שלה ולכן אתם בתור בונים חייבים להבין מה כל שיטה נותנת ולהחליט בהתאם לאופי הבית שלכם ולאזור הבניה שלכם .

בניה בבלוקים היא בניה של עשרות שנים ועם הניסיון הרב בארץ ואיתה רוב הבתים נבנים היום ועם השקעה בבלוקים איכותיים ובידוד מתקדם ניתן להגיע לרמה מאוד מאוד טובה של בית ובדירוג אנרגטי מעולה .

 

הדרוג שלנו (בלוקל רביד) ברור וחד משמעי:

 

במקום ראשון – בנייה בבלוקים איכותיים. זו בנייה קונבנציונאלית המוכרת אלפי שנים והפיתוחים של השנים האחרונות מביאים אותה לשיאים חדשים. כל בנאי יודע לבנות אותה על פי שיטות התקינה המוכרות בארץ. היא מתאימה תקנית לכל שיטות החיפוי של טיח ישראלי לסוגיו, לחיפוי באבני חיפוי טבעיות או מלאכותיות וניתן לעגן בה עוגנים סטנדרטיים פשוטים או מורכבים. השיטה הוכחה כעומדת היטב באירועי טבע חריגים ואירועים  מלחמתיים בארץ. בנוסף הבלאי והתחזוקה השוטפת שלה קטנים יחסית.

 

במקומות הבאים נמצאות כל יתר שיטות הבנייה התקניות ומוכרות בארץ שיש להן ניסיון מצטבר (אל תהיו שפני ניסיון) ושמשתמשות בחומרי בנייה בעלי תו תקן ישראלי.

 

באופן חד משמעי לא היינו ממליצים על שיטות בנייה חדשות שעדין לא אושרו כנדרש בחוק לבנייה בישראל על ידי היחידה לשיטות בנייה חדשות בטכניון, ו/או שאין להם תקינה בינלאומית מוכרת (והכוונה לתקינה רשמית ולא למפרטים של בעלי ענין).

התשובה מאוד פשוטה. יש להבטיח שאותה בנייה קלה עליה מדברים תעמוד בדרישות התקנים המחייבים בהם תקן 1045 לבידוד תרמי, תקני האקוסטיקה, ותקני האש. במידה שהבנייה הקלה היא בשיטה חדשה בישראל, יש לוודא שהשיטה אושרה לבנייה על ידי הטכניון כנדרש בחוק.

ראשית נאמר שלמטרות אקוסטיות עדיף בלוק 10 רגיל כבד מטויח דו-צדדית על פני בלוק 10 פומיס מטויח דו-צדדית. הבלוק הרגיל כבד יותר ובאקוסטיקה ככול שיותר כבד יותר מבודד. יתרה מכך, עדיף בלוק 10 רגיל מלא (ללא חללים) מטויח דו-צדדית על שניהם. פשוט יותר כבד.

 

ובאשר לתוצאות.

לבלוקים חושבו התוצאות על פי התקן הגרמני החדש לבידוק אקוסטי של קירות מסיביים, DIN 4109-32:2016.

 

בלוק 10 רגיל מחופה דו-צדדית בטיח צמנטי בעובי 10 מ"מ בכל צד –                45dB

בלוק 10 רגיל מלא מחופה דו-צדדית בטיח צמנטי בעובי 10 מ"מ בכל צד –         50dB

 

צמר סלעים מחופה בשני לוחות גבס בכל צד

כאן יש לדעת ראשית את משקל צמר הסלעים שנבחר. יש משקלים שונים עם תכונות בידוד שונות. העובי הסטנדרטי הוא 5 ס"מ ולכן העובי של הקיר עם שני לוחות הגבס מכל צד דומה לעובי קיר הבלוקים.

את התוצאה האקוסטית שלו יש לבקש מיצרני השיטה.

חשוב לדעת כי עבודת מחקר שבוצעה בטכניון מראה שאורך החיים של מחיצת בלוקים בתנאי בלאי רגילים הוא מעל 80 שנים ללא צורך בהחלפת המחיצה. לעומתה אורך חיי מחיצות לוחות גבס הוא כ-20 שנים בלבד באותם תנאי שימוש.

נדרש לפחות כ -3 ס"מ והיינו ממליצים לעובי של 5 ס"מ

 

לגבי הבידוד לא משנה סוג התקרה.. מה שחשוב הוא הבידוד על התקרה ובידוד על גג הרעפים(על גבס- BTi 450 או קלקר 5 סמ. על גג בטון-שטיחי צמר סלעים

  • בטון לבית לפי פרט מהנדס דרגת חשיפה לפי תקן.
  • בלוק פומיס עובי קירות חוץ רוחב לפי תוכנית .
  • קלקר אדקס בעמודים
  • בלוק למחיצות פנים 10 ס"מ בטון.
  • סט ממד דור חדש הכולל חלון, דלת, 3 צינורות אוורור והתקן עומר .
  • ברזל לפי תוכניות קונסטרוקציה.
  • תקרת ק.ק וחלק תקרת קומה א כולל בליטות חוץ בטון גלוי טקסטורת פלטות דיקטים פורמייקה .( במידה ויש בטונים גלויים)
  • עבודות עפר חפירה ומילוי אדמה חמרה נקיה מסביב  למרתף.
  • יציקות פיתוח ע"ג כלונסאות במידה והמהנדס לא התייחס
  • בורות חלחול דגם גיא פתרונות מים / פלג לפחות 1 מ חדירה  לקרקע חולית
  • צינור שרשורי מסביב למרתף דגם גיא פתרונות מים- במידה והקרקע חרסיתית ואינה מחלחלת
  • יסוד כלונסאות
  • פיתוח- היקף גדרות  , משטחים ושבילים  לפי תוכנית המהנדס
  • גידור האתר פחי איסכורית לבנים גובה 2 מ
  • ביטוח קבלני מקיף+ חוות מעבידים
  • קבלן רשום
  • ניקיון האתר בסיום העבודה ומסירה .חובה לקחת בלן איטום נפרד עם אחריות נפרדת ומלאה על האיטום!

תלוי במיקום ונפח החלל

רק איפה שאין מגע עם קרקע . הקרקע יוצרת בידוד טבעי

עניין כספי בלבד. שניהם עושים את העבודה , מוקצף מבודד יותר וממלא 100% מהשטח .

בכל מקרה שימוש בכל אחד מהמוצרים האלו יעשה את העבודה מבחינה בידוד תרמי בצורה טובה .

 

 

דני ברנט מפקח בניה :
של-GSB אין קלקר בפנים ולכן אין  צורך ב GSb בשלב הגמר להשתמש בחיפוי גבס אלא בטיח רגיל וליצור נקודות עיגון לתלית אביזרים בקלקר לפני הגמר הפנימי.

מבחינה כספית הGSB יותר זול מנדורה

תוכלו לבקר כאן וכאן https://youtu.be/NtwaPU_JZpg

וכאן https://youtu.be/At_fWw8mvBA

יתרונות – חסין אש, חזק מאוד,מבודד תרמית (1.5R)  ואקוסטית

חסרונות- חדש יחסית בשוק כרגע

 

 

מומלץ לבידוד אקוסטי ברמה גבוהה, פלטת גבס כפולה עם צמר סלעים/קלקר. ומומלץ להוסיף בין הפלטות ניילון פוליאטילן

גג הפוך כדאי בכל מקום בארץ כי הוא חשוף רוב היום לשמש.
התוספת היחידה לקבלן היא החיפוי שמגיע על הקלקר( חצץ,סומסום וכו).

בבניה של בית פרטי (וילה) נשאף למקם את הבידוד בחלק החיצוני של מעטפת המבנה כך שיפריד את המעטפת מהטמפ' שבחוץ ובכך המעטפת תשמש לנו גם כמסה תרמית לשמירת הטמפ' הפנימית.

מקרה של צורך בבידוד פנימי הוא לא אידיאלי וכדאי לא להגיע למצב כזה, אבל אפשר לפתור מקרה של גשרי קור ע"י יצירת "קיר איזולציה" . בעצם מדובר על בניית קיר נוסף לקירות המעטפת ובינו ובין המעטפת שמים חומרי בידוד. לרוב משתמשים במזרני בידוד.

תלוי במספר רב של  גורמים אבל יש להתייחס לכולם בשביל לקבל החלטה נבונה

  • חתך הקרקע במגרש: כחלק מבעלי התפקידים שיש לשכור את שירותיהם בשלב התכנון חשוב מאוד לשכור "יועץ ביסוס".

כחלק מעבודתו היועץ יבחן את הקרקע עליו מתוכנן לקום המבנה ויעביר "דוח קרקע" למתכנן שלד המבנה  (הקונסטרוקטור) ע"פ דו"ח זה יתכנן הקונסטרוקטור את ביסוס המבנה, בדו"ח זה גם יצוין פרט לשבילים המנותקים מן המבנה.

 

  • תקציב: שביל על כלונסאות (בד"כ יתווספו גם קורות קשר או עובי בטון גדול לשיטת "הרפסודה") עולה בערך פי 3 משביל על מצעים מהודקים.

 

  • מיקום השבילים במגרש: אם מדובר בשבילים הסובבים את המבנה ונושקים להיקפו , אז מאוד מומלץ לבצעם כחלק מרצפת הבית . הסיבה לכך היא שבין 2 שיטות ביסוס תמיד תיווצר  "שקיעה דיפרנציאלית" .

כלומר, 2 המשטחים לא ישקעו באותו האופן ואז יש צורך ליצור נתק מוחלט בניהם לשחרור הכוחות הפועלים (לרוב ההפרדה תבוצע ע"י מיקום לוח קלקר מפריד בניהם) הבעיה בתזוזה זו היא :

  1. לא ניתן לאטום את התפר בניהם.
  2. חשש לניתוקים בריצוף בתפר.

מומלץ בהחלט לבצע כבר בשלב הביסוס לבית גם כלונסאות לשבילים

אם יש מקום אחר אז עדיף להמנע ממיקום בהנמכת תקרה של חדר רחצה.  אך יש לזכור שאת האויר המזגן שואב מנק' ה"אויר החוזר" ולא מסביבתו הקרובה.

בבניה קונבנציונלית, אנו קובעים את צורת עבודתם ומיקומם של כל מערכות הבית בשלבי השלד.

קודם כל מאוד מומלץ להתחיל בניה רק לאחר שיש לכם הצעות/חוזים  ומפרטי ביצוע של כל בעלי המקצוע שתצטרכו עד לסיום הבית. זאת הדרך היחידה לשמירה על תקציב.

בזמן ביצוע השלד כבר עובדים קבלני: חשמל, אינסטלטור, איטום, מצלמות, אזעקות, בריכות שחיה, גינון , מיזוג. פיתוח

אבל, למרות שיש ספקים/קבלנים שאינם נדרשים להגיע לשטח לביצוע עבודות בזמן השלד, אנו עדיין צריכים להכיר ולהתייחס לעבודות העתידיות ולחומרי הגמר. לצורך העניין בשביל לייצר הכנה לחלון, אנו צריכים לדעת:  את סוג ועובי השיש באדן החלון, האם יש תריס גלילה חשמלי/ כיס , ואנו צריכים להכין פתחי דלתות וחלונות בהתאם ל"משקופים העיוורים" שלהם.

לגבי מטבח, הניקוזים שלו כבר ממוקמים בשלד כך שצריך תכנית מטבח מסודרת .

ריצוף בד"כ לא משנה בשלב השלד.

בגג רעפים עם הנמכת תקרה (גבס/תקרת בטון) חשוב לבודד את התקרה עצמה ע"י הנחת חומר הבידוד עליה לרוב מזרני בידוד או לוחות קלקר, ויש לדאוג לאוורור החלל שבין הרעפים לתקרה ע"י רעפי אוורור וניתן גם להוסיף מפוח חשמל/סולרי להוצאת האויר הכלוא.

ב"גג קורות חשופות" חשוב שוב לדאוג להוצאת האויר הכלוא ע"י יצירת מרווח בין הרעפים למערכת הבידוד . במקרה הנ"ל היכולת לייצר חלל לאוורור הינה ע"י הוספת הגבהה מקבילה לקורות החשופות.

מדובר בבידוד המיוצר מנייר עיתון ממוחזר. היתרון שלו הוא בדרך הישום שאפשר למלא איתו קירות גבס / עץ /המפ כשהם כבר סגורים ע"י שימוש במשאבה יעודית . וכמובן ההיבט הסביבתי (חומר ממוחזר) . האלטרנטיבה היא השיטה הנפוצה של מיקום מזרני בידוד לפני סגירת הקיר.

(לי אישית לא יצא להשתמש במוצר המדובר)

ישנם מספר חומרי מפעל שניתן להשתמש בהם כמצא לריצוף במקום מילוי השומשום. אני אישית מעדיף להשתמש במדה במקום השומשום בעיקר כשיש לנו חימום תת רצפתי.

לאחר ביצוע האיטום החיצוני של ק.קשר. כדאי לשים לוחות קלקר לשמירה על האיטום וזה מספק מבחינת הבידוד שלהן

ההמלצה היא לייצר כמה שיותר מקום להוצאת האויר הכלוא

ב"גג קורות חשופות" חשוב שוב לדאוג להוצאת האויר הכלוא ע"י יצירת מרווח בין הרעפים למערכת הבידוד . במקרה הנ"ל היכולת לייצר חלל לאוורור הינה ע"י הוספת הגבהה מקבילה לקורות החשופות

ישנם מספר יצרנים המשווקים צבעים ו"שליכט צבעוני" בעלי התנגדות תרמית גבוהה, יש לבדוק את מקדם ההתנגדות ולראות שהיא מגיעה לרמה הנדרשת.

 

(לי אישית לא יצא להשתמש במוצר המדובר )